דילוג לתוכן
HARDEX

מדריך

האם האפליקציה שבניתם עם AI בטוחה לשיתוף?

אפליקציות שנבנות בכלי AI כמו Lovable, Replit, Bolt, Cursor או Claude Code יכולות לעבור מרעיון לאתר חי ביום אחד. הבדיקות שצוות אבטחה היה עושה בדרך כלל לא קורות בדרך.

זו רשימה קצרה של שבע בעיות ששווה לחפש לפני ששולחים אפליקציה לעולם, עם דרך לבדוק כל אחת בעצמכם ומה לעשות אם מצאתם. לא צריך להיות מפתח כדי לעקוב אחריה.

1מפתחות וסיסמאות שנראים בדפדפן

כל מה שהאפליקציה שולחת לדפדפן של מבקר, כולל הקוד, אפשר לקרוא. אם מפתח סודי הגיע לשם, כל אחד יכול להעתיק אותו ולהשתמש בחשבון שלכם, בשירות המייל או ביתרת ה-AI. זה יכול לקרות בטעות: כלי בנייה כמו Next.js ו-Vite שולחים לכל מבקר, בכוונה, כל משתנה ששמו מתחיל ב-NEXT_PUBLIC_ או ב-VITE_, ולכן סוד ששמרתם תחת שם כזה כבר אינו סוד.

בדקו בעצמכם: פתחו את האפליקציה החיה ולחצו F12 כדי לפתוח את כלי המפתחים של הדפדפן. ב-Chrome, עברו ללשונית Sources או Network וחפשו בקבצים מילים כמו key, secret, token ו-sk-. חלק מהמפתחות נועדו להיות גלויים, כמו המפתח שהאפליקציה משתמשת בו כדי לדבר עם מסד הנתונים. מפתח ניהול, מפתח תשלומים או מפתח של שירות AI לעולם אינם אמורים להופיע שם.

מה לעשות: הוציאו את המפתח מהחלק שהדפדפן מקבל ושמרו אותו בשרת. אחר כך צרו מפתח חדש ומחקו את הישן, כי מי שראה את הישן יכול עדיין להשתמש בו.

2מסד נתונים שכל אחד יכול לקרוא או לשנות

כלים כמו Supabase ו-Firebase מאפשרים לאפליקציה לדבר עם מסד הנתונים ישירות מהדפדפן. זה בטוח רק כשכללי גישה קובעים מי רואה אילו שורות. טבלה בלי כללים, או כלל שאומר “מותר לכולם”, פתוחה לכל מי שיש לו את המפתח הציבורי, והמפתח הזה גלוי באפליקציה. לפעמים הכללים מכובים, למשל כדי שהודעת שגיאה תיעלם.

בדקו בעצמכם: בדשבורד של מסד הנתונים פתחו כל טבלה ובדקו מה כללי הגישה שלה. ב-Supabase, טבלה שכללי הגישה שלה כבויים, או שיש בה כלל שמתיר לכולם, היא פתוחה. ב-Firebase, כלל שמתיר לכולם לקרוא או לכתוב הוא פתוח.

מה לעשות: הדליקו את כללי הגישה וכתבו אותם כך שכל אדם מגיע רק לשורות של עצמו. אפשר לבקש מכלי ה-AI שלכם: “Turn on access rules for every table, and let each signed-in user read and change only their own rows.” אחר כך בדקו את האפליקציה כשאתם מחוברים בתור שני משתמשים שונים.

3הרשמה פתוחה יותר ממה שהתכוונתם

אם כל אחד יכול לפתוח חשבון בלי לאשר כתובת מייל, אפשר למלא את האפליקציה בחשבונות, ליהנות ממה שמשתמשים מחוברים מקבלים בחינם, או להירשם עם כתובת של מישהו אחר. באפליקציה ציבורית זה יכול להיות בסדר, אבל זו צריכה להיות החלטה שלכם.

בדקו בעצמכם: נסו לפתוח חשבון עם כתובת מומצאת ובדקו אם האפליקציה מכניסה אתכם בלי מייל אישור. עברו על הגדרות ההתחברות של הפלטפורמה וחפשו אפשרויות כמו הרשמה פתוחה, אישור מייל ואורך סיסמה.

מה לעשות: הדליקו אישור מייל אם האפליקציה מיועדת לקבוצה מוגבלת של אנשים, וכבו את אפשרויות ההרשמה שאינכם משתמשים בהן.

4קבצים שהועלו וכל אחד יכול לפתוח

תמונות, מסמכים וייצואים שאנשים מעלים נשמרים באחסון קבצים. אם אזור באחסון מוגדר כציבורי, כל מי שמוצא את הכתובת שלו יכול לפתוח את הקבצים בו, ולפעמים גם לראות רשימה של כל מה שיש בו, כולל קבצים שחשבתם שהם פרטיים.

בדקו בעצמכם: פתחו את הגדרות האחסון ובדקו אילו אזורים מסומנים כציבוריים. אחר כך פתחו את הכתובת של קובץ פרטי בחלון שבו אינכם מחוברים. אם הוא נפתח, הוא לא פרטי.

מה לעשות: הגדירו את האחסון כפרטי כברירת מחדל, והשאירו ציבורי רק את מה שחייב להיות כזה, כמו תמונות לוגו. קבצים פרטיים אפשר להגיש דרך קישורים שמפסיקים לעבוד אחרי זמן קצר.

5קבצים שלא אמורים להיות באתר חי

קבצים כמו .env, .git, גיבויים של מסד נתונים ודף שמציג את הגדרות השרת נועדו לשימוש שלכם. אם הם מתפרסמים יחד עם האפליקציה, כל מי שמבקש אותם לפי הכתובת יכול לקבל מפתחות, סיסמאות או את כל הקוד. הם יכולים להגיע לשם דרך הגדרת בנייה או אחסון שאף אחד לא בדק.

בדקו בעצמכם: בדפדפן, נסו לפתוח את הכתובות האלה באפליקציה שלכם: yourapp.com/.env ו-yourapp.com/.git/config. אתם אמורים לראות דף “לא נמצא”. אם מופיע משהו שנראה כמו הגדרות או קוד, הוא חשוף.

מה לעשות: הסירו את הקבצים ממה שמתפרסם, החליפו כל מפתח או סיסמה שהיו בהם, ובקשו מכלי ה-AI שלכם שהאפליקציה תענה “לא נמצא” לכתובות האלה.

6הגנות חסרות בדפים שלכם

אתר יכול לשלוח לדפדפן הגדרות שמורות לו להגן על המבקרים: להשתמש רק בחיבור מאובטח, לסרב להיות מוצג בתוך אתר אחר, ולהגביל אילו סקריפטים יכולים לרוץ. קל לשכוח אותן, ואפליקציה חדשה לא תמיד שולחת אותן.

בדקו בעצמכם: ההגדרות האלה לא נראות בדף, ולכן הדרך המעשית לבדוק אותן היא כלי חינמי לבדיקת כותרות אבטחה או סורק. מזינים את הכתובת של האפליקציה ורואים אילו הגנות מדווחות כחסרות.

מה לעשות: בקשו מכלי ה-AI שלכם להוסיף את הגדרות האבטחה הסטנדרטיות של פלטפורמת האירוח, ואז בדקו שוב.

7מייל שאפשר לזייף בשם שלכם

אם האפליקציה שולחת מייל, למשל קישורי הרשמה או קבלות, הדומיין שלכם צריך רשומות שמוכיחות שהמייל באמת בא מכם. בלעדיהן כל אחד יכול לשלוח מייל שנראה כאילו בא מהכתובת שלכם, והמיילים האמיתיים שלכם יגיעו לספאם בסבירות גבוהה יותר.

בדקו בעצמכם: חפשו את הדומיין שלכם בכלי חינמי לבדיקת SPF ו-DMARC. את שניהם אמורים למצוא.

מה לעשות: הוסיפו את הרשומות ששירות המייל שלכם מבקש. השירות מציג את הערכים המדויקים להוספה.

מה בדיקה יכולה ולא יכולה לומר

גם אם כל הבדיקות האלה עברו, זו לא הוכחה שהאפליקציה בטוחה. זה אומר שהבעיות האלה לא נמצאו. בדיקה מלאה כוללת גם איך האפליקציה מטפלת במידע של כל משתמש, וזה דורש מי שקורא את הקוד או מנסה לעקוף את ההתחברות.

בדקו את כולן מבחוץ

Hardex סורק אפליקציה חיה כמו שזר באינטרנט היה רואה אותה, בלי להתקין כלום. כברירת מחדל הוא רק קורא: הוא לא משנה שום דבר באפליקציה שלכם. הוא מחפש את הבעיות שלמעלה במקום שבו הן רלוונטיות לאפליקציה שלכם, ועוד, ומדווח מה מצא.

מה כלול בכל חבילה מופיע בעמוד החבילות.

סרקו את האפליקציה